AddThis

Bookmark and Share

יום רביעי, 11 במרץ 2009

Fast Style Adviser - איך הן עושות את זה?!?! (סוד השיק הצרפתי על קצה הסטילטו)

כמה מאות אלפי שורות נכתבו זה מכבר על השיק של נשות צרפת (לצד מספר לא מועט של שורות שנכתבו על הזלזול שלהן, הידוע לשמצה, במקלחת). ועדיין אחרי הכל אי אפשר שלא להתפעל ולשאול את אותה השאלה: איך הן עושות את זה?? איך הן מצליחות להיות כל-כך מלאות שיק ועושות את זה בצורה כה לא מתאמצת?
אחת הטעויות הנפוצות שעושות כמעט כל הבחורות בישראל זה להדביק סטיגמה לבגדים: "מנומר - פרחי, מכנסיים בהדפס צבאי - לנערות עד הגיוס, חולצת בטן - לפרחות או לילדות עד גיל 8" ועוד רבים וטובים. לאור מה שתראו בהמשך, צרפתיות (לפחות הצרפתיות עם סטייל) חושבות את מה שאני מנסה להסביר לנשים בישראל - אין בגד של צפונית/פריחה/סבתא. יש מכלול שלם שנוצר כשמתלבשים וסך הכל הכולל מעביר מסר דומם כלשהו לסביבה על מי אנחנו ומה אנחנו. לא השתכנעתם? טוב, לא מפתיע אותי :) 
אבל אולי הפעם ניעזר בצרפתיות המצולמות ב - garance dore.
הנה כמה "טעימות" של שילובים ובגדים שנשמעים כטעם רע צרוף, אך על הבחורות האלה נראים מלאי שיק (מה שאמור לנסות ולהוכיח בתמונות את מה שניסיתי להסביר במילים):
1. מכנסי סאטן מבריקים בהדפס נחש:

2. מכנסיים תואמי צעיף (ושניהם בצבע צהוב מזעזע):

3. טוניקה משובצת (נשמע כמשהו מזוויע, נכון?):

4. חולצת בטן + ג'ינס צמוד וקרוע + נעלי פלטפורמה:

5. טרנינג צהוב זוהר (hello?!!):


6. חולצת פאייטים + מכנסי עור קצרים:


7. נקנח (איך לא?) במעיל מנומר:


מקווה שgarance dore והנשים המדהימות האלה הצליחו לנפץ פה כמה סטיגמות...

xoxo

שבת שלום! 

כל התמונות: garance dore


תראו-תראו מה מצאתי :)

בשיטוט הלא מקרי ברשת  באתר bamoda (גילוי נאות, הגעתי לאתר הזה בהקשר לעבודתי בסנטר) חיכתה לי הפתעה בתוך מדור שבועי נחמד שסוקר אתרי אופנה ובלוגי אופנה ברשת:

תודה על הפירגון - מי שזה לא יהיה!


יום שבת, 7 במרץ 2009

Under Construnction - חג פורים שמח!

עד עכשיו הילל לא התחפש. והאמת, לא ניסינו להשפיע או לשכנע. כבר שנתיים הוא מביע רצון להתחפש, הולך בהתלהבות לחנות, מתלהב מההמולה, בוחר תחפושת...ומסרב להתחפש ב"רגע האמת".
לפני כחודשיים הוא בא והפתיע: "אמא, אני רוצה להיות פיטר פן בפורים ואני רוצה שתסרגי לי תחפושת".
פישפשתי ברשת, מצאתי כמה תמונות של תחפושות פיטר פן, הושבתי אותו מול המחשב לבחור את התמונה שהכי נראת לו וכך מצאנו את תמונת ההשראה:

הרעיון התחיל להתגבש. אפודת צמר, טי-שירט ירוקה חלקה מתחת, כובע לבד (החלטתי על לבד חום, כי כל השאר יהיה ירוק) עם נוצות ירוקות, גרביון ירוק, ולבסוף חותלות חומות. 
אפודת צמר לקחה כמעט חודש של סריגה (היות והזמן היחיד לסרוג הוא ערבים ובפברואר הערבים שלי היו מלאים בעבודה מהבית, כך שהיה לי כמה דקות מסכנות בכל ערב להקדיש לסריגה).
הכובע והחותלות הוכנו ממש ברגע האחרונה (שישי בערב) לפני הפנינג פורים שהיה ביום שבת בקיבוץ. 
אבל בסוף ההשקעה בהחלט השתלמה והיינו כל-כך גאים בילד שלנו שבפעם הראשונה בחייו התחפש במרץ והתלהבות:

חג פורים שמח!