Rag & Bone - American Fashion

המותג האמריקאי rag & bone נוסד ב-2002  ע"י שני מעצבים צעירים David Neville  ו-Marcus Wainwright, כאשר לדבריהם כל מה שרצו זה לעצב בגדים שהם והחברים שלהם ישמחו ללבוש ביום-יום. למרות המטרה הצנועה, השניים גילו במהרה שככל הנראה יש להם הרבה יותר חברים ממה שהם חשבו כשזה נוגע לרצון ללבוש את הבגדים שהם עיצבו.

בהיותם חסרי כל השכלה פורמלית בתחום, הבין הזוג שמקור המקצועיות שלהם צריך לבוא מניסיון ארוך שנים שיש לבעלי מקצוע כמו גזרנים, תדמיתנים וחייטים בשילוב עם הרבה למידה עצמית. התקופה היתה תחילת שנות האלפיים ולא היה קושי למצוא כאלה בשפע. מה גם שרובם היו מחוסרי עבודה עקב מעבר פסי היצור של כל ענף יצרני של ארה"ב (למעט בירה) לסין.

הם התחילו מזה שלמדו איך לייצר ג'ינס טוב שכידוע הוא הבסיס לכל קז'ואל עבור בחור אמריקאי. ומשם התחילו לבנות בסיס יצרני איתן בארה"ב במקומות כמו קנטקי בהם זה מה שהיו עושים פעם לפני קללת הגלובליזציה.

כבר ב-2004 הם יצאו בקולקציית בגדי הגברים וגילו עד מהרה שכנראה לדעה שלהם שגרסה כי לא ניתן להשיג זוג ג'ינס הגון בארה"ב יש לא מעט שותפים. לראיה, כבר שנה אחר-כך הם התרחבו לקולקציה מלאה של בגדי נשים.

ה-CFDA כנראה התרשמו עמוקות מכישרון העיצובי והעסקי כאחד של הצמד כי כבר ב-2006 rag& bone עלו לגמר התחרות היוקרתית של CFDA  ו-Vogue Fashion Fund בה אומנם לא זכו, אך המודעות הגוברת למותג עזרה להם לזכות כבר על ההתחלה בלקוחות נאמנים כמו בראד פיט, ג'וד לאו, אנג'לינה ג'ולי, קמרון דיאז ואחרים.

כבר שנה אחר-כך הם פיצו את עצמם וזכו בפרס היוקרתי של סוורובסקי ככישרונות צעירים בתחום בגדי גברים.

2008 שהיתה שנת המפולת הכלכלית הגדולה היתה גם שנה שבה המותג החליט להתרחב ונכנס לתחום הנעלה – בהתחלה עם 3 דגמים בלבד שעד מהרה גדלו לקולקציה שלמה.

כיום זהו מותג שכולל לא רק בגדי נשים וגברים אלא גם הנעלה, אקססוריז, בגדי ילדים ומוצרי לייף סטייל, כאשר הפריטים נמכרים בחנות הדגל בניו-יורק, בבתי כלבו ובוטיקים יוקרתיים ביותר מ-20 מדינות ברחבי העולם, כולל נציגות צנועה של בגדי הנשים של המותג בישראל ב- Nuni שממוקמת, איך לא, בכיכר המדינה.

דרך אגב, בתרגום חופשי מאנגלית rag & bone זה... אלטזאכן J

תמונות: style.com, shopbop.com

עיתונים לשבת

והפעם - המלצות על עיתונות דיגיטלית בלבד. בנוסף, החום בחוץ בשילוב עם חול המועד מחייבים להמליץ על מעט מלל והרבה תמונות, כי סביר להניח שבסופ"ש הקרוב לא נבלה הרבה מול המחשב:

* Fashion156 הוא מגזין אופנה אינטרנטי שמתעדכן תכופות ומשקיע בהפקות אופנה איכותיות שמצולמות בסטילס וגם - תחזיקו חזק  - בוידאו. בדרך כלל המגזין נוהג לבחור נושא ומתמקד בו. המהדורה האחרונה מתמקדת במושג "שבריריות" והפקת אופנה שלהם שנעשתה באמצעות וידאו קליפ בהחלט שווה צפיה:

* מגזין האופנה iconique מציג הפקה עתידנית ואפוקליפטית משהו flooded 2053 והנושא הוא מבול:

* vmagazine בהפקת אופנה come feel the noise שמוקדשת להשפעת להקות הרוק הכבד על אופנה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90:

תהנו ואל תשכחו קרם שזוף :)

אני רוצה

ללא ספק "יציאת העונה" של אביב-קיץ 2010 - תיקי דינוזאורים של Giles Deacon! אני מתחילה לחסוך - אולי בסוף עונה אמצא משהו ב-ebay...

תמונה: style.com

והנה הם מקרוב - ממש לאכול אותם!

תמונות: http://fashionsmostwanted.blogspot.com/

עינייני ירושה

בתקופה האחרונה אני מתקשה למצוא בארון שלי בגדים שיושבים עלי טוב. איכשהו או שהחלק התחתון צמוד מדי עקב שאריות הריון או שהחלק העליון קטן מדי עקב יונק קטן בבית. האופציה לקנות בגדים שבאמת יתאימו למבנה גופי החדש היא לא באמת אופציה סבירה כי אני רוצה לקוות שהמצב המוזר הזה זמני. קניית בגדים חדשים זה קצת כמו להשלים עם זה שלא אחזור לרוב מכנסיי וחצאיותיי הישנים ולא מתחשק לי להשלים. כך שבתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי מאלתרת בשבילי ובשביל הבן 3 חודשים שגדל (טפו-טפו) בקצב אקספוננציאלי. אני מודה שכרגע מצבו טוב משלי כי הוא ירש ארגז בגדי תינוקות מבנה של חברה שלי שגדול ממנו בשנה. כל מה שאני צריכה זה להרכיב לו אאוטפיטים קטנים וחמודים וזה כיף כי קצת מזכיר משחק בבובות:

לגבי המצב קצת יותר קשה, כי לא רק שאני רוצה שהבגד ישב טוב אלא גם יאפשר לי "שליפה מהירה". ברגעים כאלה גייסתי "ירושה" מבעלי - סריג פסים ישן שהתכווץ במייבש. קרץ לי מאד שעם חגורה רופפת, אוכל גם "לשלוף" במהירות ובלי סרבול את הארוחה של היונק:

רב תודות לצלם - בני הבכור בן ה-4.5.

עיתונים לשבת

אחד המדדים ל"חזרה לשגרה" אחרי לידה זה התמעטות של ביקורים בפורומים של הורים לתינוקות/הנקה/נשים אחרי לידה מול  כמות הביקורים ההולכת וגדלה במדור הסטייל של "ניו-יורק טיימס", הבלוג של אופנת רחוב בסטוקהולם ואתר הבית של המעצב Peter Som. וזה אומר, שיש המלצות איפה "לפשפש" ברשת בסופ"ש:

* סוזן מנקס מקדישה כתבה במדור האופנה של ה"ניו ורק טיימס" לפועלו של המעצב האגדי Peirre Cardin לרגל צאת הספר הסוקר 60 שנים של יצירה:

* בלוג  Crush Me Tender שכולו תמונות פולרוייד של דוגמניות ואנשים יפים מרחובות ניו-יורק:

*  קולקציית אביב 2010 של Peter Som באתר הבית שלו. והפעם יצא לו פשוט מושלם:

+2

פעם אחרונה כתבתי בלוג עם המקלדת מונחת על הבטן. היה לנו בבית מין משחק משעשע כזה "מה אפשר לשים על הבטן של אמא בלי שזה יפול". בכל אופן, מזל שעוד לא נולד המניאק שהצליח לעצור את הזמן ואחרי לידה מאאאאאד קצרה אך מאאאאאד אינטנסיבית הגיח הפלא בעל העיניים הענקיות שבזכותו מעכשיו יהיה אפשר לקרוא לי "+2"...

"אמא, מה את סורגת?"
"נעליים*"
"לינאי?"
"לא, למידד."
"למה לא לינאי?"
"כי לינאי כבר יש נעליים."
"אז מה? ינאי הוא אח שלי..."

 

ובינתיים אני מתחילה לחזור לעצמי ולחלום על נעליים למבוגרים. כבר שבועיים שאני מסתובבת סביב נעליים של Nine West

נו, עד שהחלטתי שאני קונה ומפנקת את עצמי, נשארה רק מידה 41... לא נורא, אני כבר אפצה את עצמי במשהו אחר. העיקר שחזרו לי מחשבות על אופנה בגדים ונעליים. כבר חשבתי שאפנטז על נעלי תינוקות לנצח!


* הוראות הסריגה פה

Indian Fashion - Manish Arora

בזמן שלרוב הישראלים הודו היתה ונשארת אחד היעדים המועדפים של טיולי פריקת כל עול אחרי צבא/לימודים/באמצע החיים ומקום שממנו חוזרים עם הרבה בגדי סמרטוטים שקונים בבזאר של פושקר, העולם החופשי שמבין אופנה באמת, סימן כבר לפני כמה שנים את הודו כיעד אופנה מועדף. לא מאמינים לי? בזמן שישראל אפילו לא קרובה ללחלום על שבוע אופנה משלה, בהודו יש 4 כאלה בשנה בשני מוקדי אופנה עיקריים וסוזי מנקס האגדית לא מפספסת אותם. וכמוה עושים רוב אנשי המפתח בתעשיית האופנה העולמית.
היות והודו היא חלק מחיי ועבודתי וכמוה גם אופנה, החלטתי שהגיע הזמן להקדיש לנושא האופנה ההודית פינה.
בחרתי להתחיל ממניש ארורה (Manish Arora), כי לטעמי הוא מייצג מעולה את הקצב והמימדים של התפתחות האופנה בהודו מאמצע שנות התשעים ועד היום. הנה, תראו בעצמכם:
ב-1997 ארורה מתבסס בדלהי ומציג את הקולקציה הראשונה. כבר ב-2000 הוא עושה גלים בשבוע האופנה של הונג-קונג. 2000, דרך אגב, היתה השנה בה לראשונה התקיים שבוע האופנה של דלהי.
ב-2002 פותח ארורה את חנות הדגל הראשונה שלו שנקראת Manish Arora Fish Fry אבל ככל הנראה הבן-אדם לא יודע לנוח כי כבר שנה לאחר מכן הוא מתחיל לייצא את מרכולתו ל-Maria Luisa Paris (אל תתביישו ללחוץ על לינק ולהתוודות למקום).
ב-2004 כנראה החליט להתמקד בהודו בלבד ולאגור קצת כוחות כי כבר ב-2005 הוא משתתף בשבוע האופנה של מיאמי, מדהים את הקהל הברירן בשבוע האופנה של לונדון ומעצב קולקציית נעליים ל-Reebook - קשה להגיד על הבחור שהוא בשאנטי, אה?

מתוך הקמפיין של Manish Arora לReebook

גם 2005 היתה שנה לא רעה למעצב, שהוזמן להציג חלק מהעבודות שלו ב-Victoria & Albert Museum.
אך שנת הפריצה הגדולה היתה, ללא ספק, 2006 - שנה שבה לא נשאר עיתונאי ועורך אופנה אחד נחשב בעולם שלא החמיא ואמר לפחות כמה מילים חמות על פועלו של מניש ארורה. וכשסוזי מנקס והילרי אלקסנדר מלטפות אותך, מסתבר שכנראה זה הופך לפחות מסובך להתחיל למכור ב-75 בתי כלבו ובוטיקים מהמובילים בעולם.

מתוך לוח ההשראה של המעצב

ב2007 ו2008 ארורה חוזר לשתף פעולה עם Reebook ומוסיף לרשימת השת"פים את MAC וSwatch.

מתוך קולקציית 2007

שת"פ עם MAC

הוא גם חוזר לVictoria & Albert Museum להציג את הקולקציה Fashion in Motion:

מתוך Fashion in Motion

ומי שממש דואג - גם 2009 מסתמנת כשנה לא רעה בכלל עבור המעצב:

 

מתוך קולקציית RTW Spring 2009, תמונות: Dominique Maitre

למי שרוצה לדעת עוד:

ראיון עם מניש ארורה ב-JC Report

דף הבית של המעצב

קולקציית אביב-קיץ 2010 בשבוע האופנה של לונדון