כמי שמתעסקת ביעוץ ופיתוח עיסקי בימים ובהרבה אופנה בלילות (למעט הלילות בהם אני מתעסקת ביעוץ ופיתוח עיסקי :)), יוצא לי לחשוב לא מעט איך המשבר הכלכלי ישפיע על תעשיית האופנה שבה רק חברה קטנה כמו Nike מגלגלת באיזור 15$ ביליון דולר בשנה (לא רע לעסק שהינו חלק מתעשייה שנחשבת "רדודה" ו"שטחית" בעיני הרבה אנשים).
מאד יפה ניסח את זה MITCH MCEWEN בפוסט המצויין שכתב על תעשיית האופנה ביוני 2008 כשהמצב עדיין היה הרבה יותר אופטימי, למרות שכבר אז אנשים מסויימים התחילו לדבר על זה ש2009 כנראה לא תהיה שנה שבה כל עקרת בית תרשה לעצמה "שאנל". אני ארשה לעצמי ציטוט קטן לאלה שקראו רק תקציר של אנה קרנינה בתיכון:
"And yet, fashion is big business. Look at Yves Saint Laurent. According to the New York Times, "Originally a maverick and a generator of controversy — in 1968, his suggestion that women wear pants as an everyday uniform was considered revolutionary — Mr. Saint Laurent developed into a more conservative designer, a believer in evolution rather than revolution." By 2007, this maverick's company was earning €221 million annually."
כל זה נשמע מספיק משכנע בשביל להבין שתעשיית האופנה הינה תעשייה רצינית כמו כל תעשייה אחרת למרות שבחזית נמצאים מעצבים שלרוב בסוג של בועה תרבותית וילדות אנורקטיות בנות 16 שמציגות את הדגמים שלהם. ואז נשאלת השאלה, אם תעשיית הרכב כרגע עמוק באדמה ויחד איתה שאר תעשיות ההיי-טק והלואו-טק, מה יהיה על תעשייה שכל מה שהיא מייצרת אף אחד לא באמת צריך בשביל לחיות?
בדיוק על שאלה הזאת ועל הדרך שבה היא רואה את זה, מדברת לא אחרת מאשר Natalie Massenet שהיא המנכ"לית והמייסדת של net-a-porter - אתר המכירות המוביל בעולם של בגדי מעצבים (או לחילופין אתר מצויין ל window shopping, כפי שציינה פעם "אפונה" בעלת הטעם השובח. הראיון מפורסם במגזין המצויין שקוראים לו Business of Fashion
ממליצה בחום לכל מי שמעניין אותו מי נמצא מאחורי עסקים מצליחים בתעשיית האופנה ועל תעשיית האופנה בכלל לקרוא מדי פעם את מה שלחברה שכותבים שם יש לומר.
התחלה טובה יהיה הראיון עם Natalie Massenet
