The French Connection

כבר יצא לי לא פעם לכתוב על הדלות הבלתי נסבלת של בגדי בנים צבעוניים, אופנתיים ונוחים. עכשיו שרגע השיגור של הדור הבא הולך וקרב (כן, כן חברים - הפעם הוא ועץ אשוח מתוזמנים יחדיו בסוף דצמבר), החשק לבגדים אופנתיים, נוחים ומגוונים לקטנים רק הולך ומתגבר לצד התסכול מההיצע הדל שיש בישראל. והנה, נתקלתי בעוד סיבה לקנא בצרפתים. בנוסף לנשים רזות ומלאות סטייל, גבינות שוות ואחד המותגים החביבים עלי comptoir des cotonniers , החברה הצרפתית KZA שמתגאה בבגדים מקסימים לקטנטנים בכלל ולבנים בפרט. ליין של הבגדים נטול ילדותיות מוגזמת ועומס של פרטים, אפליקציות והדפסים. אך יחד עם זאת, אלה פריטים שמשדרים כזאת נינוחות שכל אחד מאיתנו היה רוצה גם בארון שלו. במיוחד התלהבתי ממכנסי "שקי" לגברברים:

ומאוברול מצמר קשמירי שנראה הכי נעים שיש ביום חורפי לזאטוטים ממש קטנים:

תמונות: KZA

אני רוצה - בגדים מגניבים לילד בן 3!

מבחר דל ביותר של בגדי בנים ומחירים מופקעים תמורת בגדים בינוניים הובילו אותי לשיטוט קצר ברשת. מהר מאד הסתבר לי שלא רק שהאמאות הסקנדינביות נהנות מחופשת לידה בלתי נגמרת, ממעצבי פנים המובילים בעולם ומאופנה אוונגרדית לגדולים, הן גם נהנות ממבחר מדהים של בגדי ילדים סופר טרנדים, סופר יפים וסופר שימושיים לילדים. אבל לדבר כשאפשר להסתכל (ולהוזיל ריר). נכון, הם לא זולים, אבל כל-כך שווים! הנה, תשפטו בעצמכם:

כל זה מהאתר השווה שמוכר בגדי ילדים של מספר מעצבים דניים שנקרא:  http://www.tootsieandfudge.com

"איי, חתיך ספורטיבי, לאן אתה הולך?" (גארפילד)

ככל שהילד שלי גדל, כך אני מתחילה לחבב את מראה הטרנינג פחות ופחות. מצד שני, אין להתווכח עם הנוחות של טרנינג ואפילו לאחרונה טרנד הטרנינג התפשט מגני הילדים של ישראל כל הדרך עד שכונות היוקרה של החוף המערבי והמזרחי של אחותינו הגדולה. בטוח יום אחד ימצא "קשר ישראלי" למזימה הזדונית הזאת שכתוצאה ממנה פאריס הילטון התחילה לצאת מהבית בטרנינג "מעצבים" (האמת כשאני חושבת על זה, המעצב שעמד מאחרי הקולקציה של הילטון הוא ישראלי כך שהקשר נמצא).

אתמול (שישי) בבוקר, הילל החליט שהוא רוצה ללבוש טרנינג והיות ואני משתדלת לא להתערב לו במה שהוא לובש (עד גבולות הסביר, כמובן), זרמתי עם העיניין:

אחרי ששמתי אותו בגן חשבתי בדרך חזרה הביתה למה בעצם אני לא אוהבת טרנינגים והגעתי למסקנה שזה לא הטרנינג כמו מראה "חליפת הטרנינג" - סוג של מדי גן. כן, אני יודעת שזה נוח וזמין וגם לא יקר, אבל לרוב ההתאמה המושלמת יוצרת תחושה של מדים ונוקשות וחוסר אינדיווידואליזם מוחלט. אני יודעת שמדובר פה על ילדי הגן, בעיקר הבנים ויש כאלה שיחשבו שנטרפה עלי דעתי, אבל רק בתור נקודה למחשבה תחשבו על הדבר הבא: בפעם הבאה כשאתן מעלות טענה שגברי ישראל ככלל לא יודעים להתלבש, תחשבו על כך שחוש אסטטי לא נופל על בן-אדם בהגיעו לגיל 18 יחד עם אם-16 בבקו"ם אלא נרכש ונספג עם השנים. איכשהו יש לי חשד שמקורו של החוש הנ"ל לא בחליפות "פוטר" שנלבשות יום-יום לגן. מצד שני, אפשר להיראות גם ילד אופנתי בטרנינג הכי פשוט אם שומרים על מספר כללים:

• תפרקו חליפות! זה שזה נמכר כחליפה לא אומר שזה חייב להיות מולבש כחליפה.
• אל תלבשו לילד מה שלא הייתן מוכנות ללבוש בעצמכן.
• סניקרס (מבד) משדרגות את מכנסי הטרנינג לגמרי ואפשר למצוא כאלה ב40-50 שקלים. שווה בתור זוג נעליים שני לימי חורף יפים ולא גשומים.
• השילוב של גופיה לבנה ארוכה עם טי-שרט (את הטי רואים בתמונה) מעל ומכנסי טרנינג - גם פרקטי (תמיד יש לגננת חולצה קצרה בשלוף אם לילד חם), גם חסכוני (גופיה לבנה מחורף שעבר, טי-שרט מהקיץ האחרון) וגם נראה מצויין עם מכנסי הטרנינג.

Under Construction - מדור חדש :)

מדור זה בא להצדיק את העובדה שמדי פעם אני "נעלמת" מהבלוג, לא עונה לטלפונים ולא מוכנה לצאת מהבית (כאילו זה קורה הרבה בכל מקרה). בקיצור אם זה קורה - זה בגלל אני שקועה באיזה "פרוייקט" של סריגה/תפירה/סתם-נאלצת-לעבוד-בלילה.

למשל, הפעם זה קרדיגן להילל. הילד שאל "מה זה?" והצביע על ערמת של צמר בכניסה לחנות יצירה בקניון. הסברתי לו מה עושים עם זה והוא שאל אם אני יודעת לסרוג. בלי לחשוב פעמיים, אמרתי לו לבחור שלושה צבעים וכך נבחרו הצבעים הפסיכודליים שאתם תראו בתמונות (במיוחד - הצהוב). שתדעו, שהתנגדתי בתוקף לפלטת הגוונים שנבחרה, אך הילד לא היה מוכן לוותר אפילו על הצהוב הזוהר. וויתרתי לו, כי הוא ילך עם זה ולא אני וגם לבני 3 הגוונים האלה באמת נסלחים לגמרי:

קצת על הקרדיגן הפסיכודלי: 

הוא נסרג בגזרת "רגלאן" - אני מנסה אותה בפעם הראשונה ומסתבר שמאד כיף לנסות גזרות חדשות של סריגה על בגדי ילדים, כי רואים את התוצאות ממש מהר. כרגע הושלמו 2 שרוולים, צד שמאל חזה ו80% מהגב.

השאלה הגדולה - איזה כפתורים? חשבתי על כפתורי עץ חלקים ופשוטים, אבל אני לא בטוחה...

מידות קטנות - מחירים גדולים?

מעונה לעונה, בתקופה שבה כל אם בישראל מתחילה להפוך את ארון ילדיה, היא בדרך כלל מתחילה לחשוב כמה זה יעלה לה הפעם. אני לא יוצאת דופן כלל וכלל. במדינה שבה מחירים של בגדי ילדים שווי ערך לאלה של מבוגרים, אני מרגישה תמיד סוג של סחיטה כי הרי להם שלא כמו לנו חיבבים לקנות באמת!

האופציה הכי שפויה זה לקנות בסוף העונה הקודמת לשנה הבאה, אבל מזמן הבנתי על בשרי שאני לא היחידה שמכירה את הפטנט - מכאן חוסר ההצלחה שלו אצלי בחורף שעבר. אופציה לא פחות שפויה זה בגדים מאחים גדולים/חברים/קרובי משפחה שעוברים ב"ירושה". אצלנו האופציה לא כי אנחנו פשוט המקורות הנ"ל לא רלוונטיים מסיבות אובייקטיביות.

אז איך אמורים להלביש פושטק בן 3 וקצת במינימום השקעה ומקסימום תוצאות? אתמול נפגשתי עם חגית שהיא גם חובבת גדולה של vintage ויד שנייה (זה גם אקולוגי בנוסף לכל, הידעתם?) וגם אמא והיא העלתה את הנושא. אז הנה דוגמית:

מכנסיים - 3 ש"ח (זאת לא טעות דפוס, זה אכן שלוש ולא שלושים) - "אהבה שניה", צ.רופין

חולצה - 15 ש"ח - גולף (בסוף עונה שעברה)

ג'יקט - 4 ש"ח - "אהבה שניה"

נעליים - 30 ש"ח - נעלי הקיבוצים - א.ת. עמק חפר

סך-הכל: Priceless :)

חגית גם המליצה לי בחום על מקום שנשמע מבטיח ואני אצטרך לבדוק בימים הקרובים, ולמרות שב"כ אני לא נוהגת להמליץ על מקומות שלא הייתי בהן - זה נשמע לי מבטיח: http://www.hanalle.co.il/ - חנל'ה עודפי מעצבים של בגדי ילדים בלבד בהנחה של לפחות 50% (לפי האתר). מי שתקדים אותי - מוזמנת לדווח.