Indian Fashion - Manish Arora

בזמן שלרוב הישראלים הודו היתה ונשארת אחד היעדים המועדפים של טיולי פריקת כל עול אחרי צבא/לימודים/באמצע החיים ומקום שממנו חוזרים עם הרבה בגדי סמרטוטים שקונים בבזאר של פושקר, העולם החופשי שמבין אופנה באמת, סימן כבר לפני כמה שנים את הודו כיעד אופנה מועדף. לא מאמינים לי? בזמן שישראל אפילו לא קרובה ללחלום על שבוע אופנה משלה, בהודו יש 4 כאלה בשנה בשני מוקדי אופנה עיקריים וסוזי מנקס האגדית לא מפספסת אותם. וכמוה עושים רוב אנשי המפתח בתעשיית האופנה העולמית.
היות והודו היא חלק מחיי ועבודתי וכמוה גם אופנה, החלטתי שהגיע הזמן להקדיש לנושא האופנה ההודית פינה.
בחרתי להתחיל ממניש ארורה (Manish Arora), כי לטעמי הוא מייצג מעולה את הקצב והמימדים של התפתחות האופנה בהודו מאמצע שנות התשעים ועד היום. הנה, תראו בעצמכם:
ב-1997 ארורה מתבסס בדלהי ומציג את הקולקציה הראשונה. כבר ב-2000 הוא עושה גלים בשבוע האופנה של הונג-קונג. 2000, דרך אגב, היתה השנה בה לראשונה התקיים שבוע האופנה של דלהי.
ב-2002 פותח ארורה את חנות הדגל הראשונה שלו שנקראת Manish Arora Fish Fry אבל ככל הנראה הבן-אדם לא יודע לנוח כי כבר שנה לאחר מכן הוא מתחיל לייצא את מרכולתו ל-Maria Luisa Paris (אל תתביישו ללחוץ על לינק ולהתוודות למקום).
ב-2004 כנראה החליט להתמקד בהודו בלבד ולאגור קצת כוחות כי כבר ב-2005 הוא משתתף בשבוע האופנה של מיאמי, מדהים את הקהל הברירן בשבוע האופנה של לונדון ומעצב קולקציית נעליים ל-Reebook - קשה להגיד על הבחור שהוא בשאנטי, אה?

מתוך הקמפיין של Manish Arora לReebook

גם 2005 היתה שנה לא רעה למעצב, שהוזמן להציג חלק מהעבודות שלו ב-Victoria & Albert Museum.
אך שנת הפריצה הגדולה היתה, ללא ספק, 2006 - שנה שבה לא נשאר עיתונאי ועורך אופנה אחד נחשב בעולם שלא החמיא ואמר לפחות כמה מילים חמות על פועלו של מניש ארורה. וכשסוזי מנקס והילרי אלקסנדר מלטפות אותך, מסתבר שכנראה זה הופך לפחות מסובך להתחיל למכור ב-75 בתי כלבו ובוטיקים מהמובילים בעולם.

מתוך לוח ההשראה של המעצב

ב2007 ו2008 ארורה חוזר לשתף פעולה עם Reebook ומוסיף לרשימת השת"פים את MAC וSwatch.

מתוך קולקציית 2007

שת"פ עם MAC

הוא גם חוזר לVictoria & Albert Museum להציג את הקולקציה Fashion in Motion:

מתוך Fashion in Motion

ומי שממש דואג - גם 2009 מסתמנת כשנה לא רעה בכלל עבור המעצב:

 

מתוך קולקציית RTW Spring 2009, תמונות: Dominique Maitre

למי שרוצה לדעת עוד:

ראיון עם מניש ארורה ב-JC Report

דף הבית של המעצב

קולקציית אביב-קיץ 2010 בשבוע האופנה של לונדון

גשם, גשם - בוא!

תמיד חשבתי שאני אוהבת גשם בעיקר בגלל השורשים שלי (בלרוס היא אחד המקומות היותר גשומים במזרח אירופה), אך

כשהיום בבוקר הגשם הגיע ובגדול, נורא בא לי לשים מוזיקה הודית באוטו וגעגועי לביוב צף ברחבי מומביי עלו. האמת, שאנחנו מאד דומים להודים בהרבה דברים ואחד מהם הוא התייחסותנו לגשם. התייחסות זו אפשר לסכם כשני מצבי בסיס - ציפייה והפתעה.

במצב הציפייה אנחנו מצפים לגשם, מתפללים שיגיע ומפחדים מהקו השחור הידוע לשמצה. במצב ההפתעה אנחנו מפנים את המוצפים של דרום ת"א, חוסמים את כביש ים המלח ורצים לקנות מטרייה מה"גנב השכונתי" שסביר להניח תישבר אחרי שעה. או במילים אחרות - אנחנו נורא מופתעים שהגשם שכל-כך רצינו בו, אכן הגיע. כאילו באמת קשה להאמין שההוא למעלה לא תמיד דופק אותנו אלא לפעמים גם מקשיב למה שביקשנו ומבצע.

וכמובן - גם אני נתקעתי חסרת מטרייה היום ועל כן החלטתי לצאת לשיטוט וירטואלי אחר מטריות הכי שוות:

מטריות מ: http://www.umbrellaboutique.co.uk

מטריות מ: http://www.european-umbrellas.com

שיהיה סופ"ש רטוב ושמח!

עיתונים לשבת - כשמערב פוגש מזרח

סוזי מנקס, עורכת האופנה האגדית של International Herald Tribune מסקרת כבר כמה שנים את  Lakme Fashion Week, שמתקיים פעמיים בשנה במומבאי. גם שבוע האופנה שהתקיים בסוף אוקטובר והציג קולקציות אביב-קיץ 2009 לא היה יוצא דופן. מנקס חובבת האקזוטיקה התייצבה במומבאי. כמי שגרה בישראל, אבל חיה את הודו, אני רואה עד כמה קשה להרבה אנשים להבין באמת איזה תהליך המדינה הזאת עוברת ועד כמה היא עושה את זה מהר (ממש לא "שאנטי").

אופנה היא בין היתר ראי של תהליכים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים בעולם וסוזי מנקס היא אחת מעיתונאיות האופנה הנחשבות בעולם. כך שכשקוראים את הסיכום שלה לשבוע אופנה הקודם ביחד עם סיכום של שבוע אופנה הנוחכי, אפשר לקבל מושג לא רע על התהליכים שעוברת הודו. וזה מה שהיא כתבה במרס (הכתבה המלאה) :

 

"With voluptuous bodies and a sultry glamour, the models looked like a mirror image of the front row movie stars. Flamboyant dresses held together with crystal straps seemed destined for Mumbai's cinematic royalty. By the time the designer Manish Malhotra took his bow surrounded by slicked males and sensual women, the finale could have been a poster on a Mumbai billboard.

But this red carpet moment was only one act in Lakme Fashion Week. For Indian fashion is aiming to go beyond Bollywood and on to the global stage.

 This vibrant city, its spirit caught between the energy of New York and laidback Los Angeles, is determined to establish itself as India's hot and hip fashion capital. It may be competing with Delhi, the country's political epicenter, which held its own fashion week earlier this month, but the Lakme show (named for the beauty giant that is the main sponsor) is showcasing fresh talents.

 …For India itself, the question is how and in which direction fashion will grow. Should the subcontinent play down its own profound culture to aim creatively at the western markets?

Or should it look inward and feed its home market for intrinsically Indian clothes, often destined for weddings and with a resonance to other countries with a similar aesthetic such as Dubai (where Malhotra has a store)?

Or could India ultimately become the hub of a new pan-Asian fashion movement setting a 21st-century fashion aesthetic?..."

השאלות שהיא מעלה הן גם השאלות שהועלו אז לגבי הודו: עד כמה ולאיזה כוונים תמשיך הודו לגדול ולהתפתח? האם היא צריכה לשאת את עיניה לשוק הגלובלי או להתרכז בשוק המקומי שגלום בו פוטנציאל ענק של כוח קניה? והאם בכלל הודו מסוגלת להוביל ולהיות מנוע צמיחה של שאר אסיה יחד עם סין או שאין לה את הכוח, המשמעת והנוקשות הסינים בשביל זה?

והנה עברו להם כמה חודשים והספקות של מנקס מפנים מקום לתחושות אחרות (הכתבה המלאה פה):

 

"…But my last trip to India was an eye-opener…

…A colleague from Vogue India told me that ''cocktail saris'' are the new thing in a society where weddings last five days and many of the more elaborate events are staged back ''home'' by families from the Indian Diaspora of 22 million.

Priya and Chintan

With India's middle class flourishing thanks to the subcontinent's 10 percent annual growth, it is suddenly less urgent to create clothing for foreign markets - especially when Bangladesh and China can undercut the prices - and more interesting to adapt subtly and gracefully, Indian style.

Drashta Sarvaiya

Indian fashion week functioned as though Mumbai were the new Manhattan.

…The sensual, sexpot models, definitely not size 0, with swingy hair, glossy lips and eyeliner to outdo Amy Winehouse, were an Amazonian world away from the wispy blondes of New York runways…

This is surely what everyone wants from a foray abroad: clothes to appeal to the senses and different from the cookie-cutter collections sold in every major city by global brands. Buying clothes on a foreign trip should mean looking for local skills, used in an international way but with imagination grown from roots so deep and strong that nothing can shake them. The Sabyasachi show crystallized for me how travel can open up possibilities in fashion

Alas, the clothes were not yet for sale and destined only for the new season. So I left Mumbai relatively empty-handed. But for my next visit to India, slated for December, I will be sure to bring my largest travel bag and fill it to the brim."

Tarun Tahiliani

וכך, בזמן שאנחנו שואלים את עצמינו "האם הודו יכולה" האופנה ההודית מאותתת לעולם בבירור את הפוטנציאל העצום של כוח הקניה ההודי ו"חוזרת הביתה" יחד עם עוד מיליוני הודים אחרי שנים רבות בהן עיניה היו נשואות למערב.

Deepika Gehani

תמונות:   NY Magazine, Lakme Fashion Week Site