יכולתו המוגבלת של הגבר הישראלי להתלבש היא נושא לדיון שעולה כמעט בכל מדיאה אפשרית בתדירות גבוהה יחסית - נו... מקום שני כרגע אחרי המשבר בכלכלה העולמית, אבל מי סופר, נכון?
אחד התכונות הבולטות של חוסר יכולת זו היא התעלמות מוחלטת של הרוב הגברי מפריט בסיסי של המלתחה הגברית לחורף - הסוודר - על כל נגזרותיו. אולי הטראומה מהסוודר הצה"לי עשתה לו את זה, אבל הגבר הישראלי המצוי רואה בלבישת סוודר אקט אסור אם אתה מתחת לגיל 80, "סטרייט" ולא גר במשולש של שנקין, מאז"ה ורח' העבודה.
לא משנה מה הסיבות לסוודופוביה של הגבר הישראלי - התוצאה היא כמויות נכבדות של גברים שמסתובבות ברחוב לבושים בוריאציות שונות של גטקס - חולצות עשויות בד טריקו עם שרוול ארוך ו/או סוטשרטים/קפושונים עשויים מאותו בד. אכן, זה יכול להיות מגניב ונוח וקל לכבס, אבל לבישה כה גורפת של בגדי גטקס אלה שהם ,איך שלא תסתכלו על זה, גרסה יומית ומושקעת של בגדי שינה, גורמת לי להרגיש בסוג של מרכז גריאטרי מלא בגברים. ופה אולי באמת שורש העיניין:
האם גברים, שחיים ככלל פחות רוצים להספיק ללבוש אופנת בית אבות?
כך או אחרת - look on the bright side of life - גם אם זה נמצא בארץ אחרת. מגזין האופנה המצויין
Fashion156.comפותח את גליון הדצמבר בהפקת New Year שהיא בהחלט משהו שונה: היא מאד רחוקה מהפקות הסילבסטר המסורתיות של בלונדינית באדום, עונדת שעון יהלומים של קרטייה ליד עץ אשוח. בתור התחלה ההפקה מתרכזת בגבר ולא גבר מתקתק בטעם ליקר ביצים מסורתי אלא גבר חייתי. ונחשו מה? הגבר החייתי עוטה על עצמו גרסאות שונות, משונות ומדהימות של סוודרים.
הנה תשפטו בעצמכם - סוודרים שבטוח לא תלבשו בבית אבות:
רשומות
