זה רק אני ו... השלל שלי!

בסופ"ש האחרון סוף-סוף הצלחתי להתפנק ולהתפרע. קודם כל, הילל נסע ל"בית הבראה" של סבא וסבתא בנהריה (כל הדברים שאין בבית - לראות טלוויזיה במיטה, כמות בלתי מוגבלת של מרק עוף ,שני מבוגרים שעומדים דום ומצדיעים למוצא פיו וחלוק לבן ומפנק שסבתא מחממת לו לפני שהוא יוצא מהאמבטיה). אז נכון, שהוא או-טו-טו בן ארבע וחצי וילד עצמאי לחלוטין, אך מצד שני - אם אתם זוכרים את הסופי שבוע האלה כמתבגרים וההורים היו נוסעים לנופש ומשאירים לכם את הבית לבד...

טוב, נראה לי שהבנתם את הרעיון.

היות והילל לא היה ואני גם ככה עובדת בימי שישי עד ארבע (אין צורך לרחם עלי - אני אוהבת מאד את עבודתי בסנטר), החלטנו אני ומאמי לנצל את ההזדמנות ולפרוש לארוחת ערב במסעדה. ואז גם הסתבר שיש את "שופוני" - יריד הנעליים בנמל יפו. זאת כבר היתה סיבה למסיבה אמיתית. בתפריט - 2 זוגות נעליים של נועה לוריא ל-Lucca (למרות שהתאכזבתי מהיריד עצמו, נועה לוריא ו"אחת-אחת" הציגו קולקציות משובחות), שרשרת של מירי גינזבורג ל"או-לה-לה" שהציגה בבוטיק בסופ"ש ולקינוח - ארוחת טעימות ב"קורדליה" ביפו.

והנה חלק מהשלל של הסופ"ש:

נעליים: נועה לוריא

שרשרת צ'וקר: מירי גינזבורג

אני רוצה

אני מודה שמאז שחזרנו מתאילנד, לא הקדשתי תשומת לב לפינה הזאת. הסיבה העיקרית לכך היא שהגעתי למסקנה ש-Window Shopping בסופו של דבר מוביל ל-Real Shoppong והסוג השני לא עושה טוב לחשבון הבנק שגם ככה סבל קשות בחופשה בת החודש שפירגנו לעצמנו. אבל עוד לא נולד המניאק שהצליח לעצור את הזמן ומאז שחזרנו כבר עברו כמעט שלושה חודשים. כך שהחלטתי ש-Window Shopping אכן בא בחשבון ובגדול, כי בין כה וכה מדובר בפריטים שלא הייתי מרשה לעצמי לקנות. כנראה שאני באמת במצב רוח חורפי כי תראו מה נפשי חשקה בו:

CARDIGAN BY SIMONE SHAILES - TopSHOP

נעליים של frenchandenglishconfectioners

צעיף של HENRIK VIBSKOV

אני רוצה - נעליים של דניאלה להבי

אף פעם לא ממש התחברתי לתיקים של דניאלה להבי וכך קרה גם לתיקים בקולקציה הנוכחית.

לעומת זאת תמיד אהבתי את מה שיש לה לומר בכל הקשור לנעליים. גם הפעם הנעליים שלה בהחלט התעלו על עצמן. הלהיטים - מגפונים נהדרים:

ונעלי סירה קלאסיות:

שבהתחשב באיכות שלהן ישמשו אותכן לאורך זמן.

בהחלט השקעה משתלמת למי שיכולה להרשות לעצמה לשלם 950-2150 ש"ח לזוג נעליים.