או כזה:
אין מה לומר - תסתכלו עליהם ותראו אותנו... או אולי עדיף שלא?
נכון שזה כאב? והאמת, לא מציקה לי כלל העובדה שהגבר הישראלי המצוי לא סובל עניבה וגם לרוב אין לו מושג איך לבצע קשר עניבה הגון. והשלמתי עם זה שבארצנו קשירת עניבה זה לא יהיה אחד השיעורים לחיים שאב יהיה מסוגל להעביר לבנו. כל מה שאני לא מסוגלת להשלים איתו זה הפגם הנפשי הזה שממנו סובלים רוב הגברים בישראל - הפגם שבו אפשר לנצח מישהו בשש-בש ו"לקרוע" מישהו במטקות לעינייי כל חוף הילטון ואפילו "לפלח" לו כוסית בבאר והוא ישרוד את זה. אבל תענבו אותו בעניבה - ותראו איך הוא מתחיל להזיע ומתכווץ נפשית לגודל של נמלה.
האם באמת כל מה שנדרש בשביל לאלף את המאצ'ו הישראלי זה לענוד לו עניבת פסים והוא יהפוך לפוסיקאט?
נכון, מי שלא חייב ולא רוצה שלא יעשה. אבל מסתבר שיש כמות גדולה מאד של כאלה שחייבים. איך אני יודעת שהם חייבים ולא ממש רוצים? הצחקתם אותי - מבטים שהם מגניבים לעניבה הבדרך כלל זולה והלא-קשורה היטב שלהם בצמוד לתנוחה כפופה שמשדרת שכל מה שנושא העניבה רוצה זה להיעלם או לפחות להעלים את הפריט השנוא שקשור לצווארו. הרושם הכללי שנוצר הוא אנטיטזה לכל מה שהיתה הכוונה ליצור לכשהתבקש לענוב עניבה - בטחון עצמי, גבריות, דיוק והקפדה על הפרטים הקטנים. נכון, תמיד אפשר להגיד: "נו, מה רוצים מהמסכן? הוא הרי שונא עניבות" מה אומר לכם? אם פיסת בד שכרוכה מסביב לצוואר גורמת לו לכזאת עליבות נפש, לא הייתי רוצה שהוא יחליט החלטה כלשהי בנוגע לעו"ש שלי, לקופת הגמל שלי או לרפורמה במערכת החינוך.
- למתקשים במיוחד אבל רוצים לפתוח דף חדש עם העניבה שלהם כדאי להציץ במדריך השלם של התאמת עניבה לחולצה.
- למי שרוצים ללמוד איך לעשות קשר עניבה הגון:
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה