החוטים נקנו עוד ב-2004 כשהיינו בהודו ונשלחו ב"תיק רוסיות" משובץ מקשמיר לישראל. חשבתי הרבה זמן מה אני רוצה לעשות איתם, נכון? בסוף התחשק לי להפוך אותם לווסט ארוך ומפנק עשוי מעיניים גדולות של סריגה רופפת. התחלתי לסרוג אותו עוד באוגוסט (טוב, סריגה היא רק תחביב אצלי ולא מקצוע, למרות שזה תירוץ די עלוב). מפה לשם קניתי שתי אפודות ווינטאג' מקסימות, כך שדי יצאה לי הרוח מהמפרשים לסרוג עוד משהו דומה... וכך ווסט מת...
וצעיף נולד:
אני אוהבת את הרכות והאווריריות שלו. מצד שני הוא מספיק רחב בשביל לעטוף אותי כמו שאל :)
רשומות
4 תגובות:
מקסים ביותר!
את עושה לי חשק ללמוד לסרוג...
הצעף נראה כל כך cozy! אני בדרך כלל מתייאשת באמצע הסריגה...
באמת יפה כמו שאמרו קודמותיי, אשמח אם תצטלמי כשאת איתו.
יפייפה ובאמת הוא נראה רך ומלטף.
הוסף רשומת תגובה