Under Construction

כמו שכתבתי בפוסט הראשון של Under Construction  - מדור זה מהווה תירוץ לכך שהתדירות של הפוסטים יורדת ואני "נעלמת" מהבלוג (ומה-Block). אבל האמת, החיים מספקים לי אין ספור תירוצים. למעשה, הפכתי לאישה עסוקה עד מאד כשלפני כחודש התחלתי משרה נוספת והצטרפתי למחלקת השווק של דיזנגוף סנטר בתור המנהלת החדשה של בוטיק המעצבים.  להחליף את מיטל (המדהימה) בתפקיד זה בהחלט "להיכנס לנעליים גדולות" למרות שהיא רק מידה 37 :), אבל אני מקווה שעם הזמן אני אצליח במשימה...

בכל אופן אחרי צלילה לתוך התחלה של עבודה נוספת הקרדיגן של הילל אכן סבל מירידה בתפוקה. הסיוט האמיתי היה הפס הכחול שעליו נתפרו הכפתורים - לקח לי לסרוג אותו פרק זמן שהיה שווה לזמן שהושקע בקרדיגן כולו. אבל בסוף גם זה נגמר:

מה אומר לכם - קרדיגן זה לא משחק ילדים, למרות שהסוף של הספיציפי הזה יהיה בטוח בארגז חול :)

תתחדש, קוקי!

Katie Holmes - האם יש לה 9 נשמות?

אפשר לחבב או לא את קייטי הולמס (בשנים האחרונות אצל רוב האנשים זה תלוי היחס שלהם לטום קרוז), אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שיש לה בחורה יכולות שינוי תדמית מדהימות - מהילדה של השכן ב"דוסון קריק" דרך הפיכתה לאישה בעיניי כל העולם (ואישתו) בעזרת נישואיה לטום קרוז ועד מסעות קניות מתועדי פפראצי ברחבי ניו-יורק עם סורי - היא תמיד מצליחה לשדר סטייל ייחודי ואמירה אופנתית בולטת. ועכשיו היא גם מנסה לפלס את דרכה בברודווי. בגליון החגים של T Magazine קייטי הולמס עוברת שוב שינוי תדמית והפעם מוגשת בתור ה"דרמה קווין" החדשה של ברודווי. התוצאות בעיניי הן עוצרות נשימה:

T Magazine

צולם ע"י Solve Sundsbo

עיתונים לשבת (באיחור אופנתי)

אכן באיחור אופנתי קטן, אבל עוברים עלי שבועות עמוסים (חדשות, סיפורים ואולי תמונות בהמשך), יש כמה דברים שכדאי לטעמי לראות ולקרוא:

1. סוזן מנקס כותבת על הגאונות של קארל לאגרפלד שלא מפסקיה להפתיע - הפעם מדובר בקולקציית ה-pre-fall 2009 של Chanel, שלרגל השקתה הופק ע"י החברה סרט אילם קצר על גברת שאנל האל-מותית. הסרט מתרחש במוסקווה שלפני הדלות האדומה ומספר על שאנל בתחילת דרכה:

ולמה שהתסריט יתרחש דווקא במוסקווה? זה בגלל שקולקציית ה-Pre-Fall 2009 היא כל-כולה בהשראה של רוסיה בכלל ומוסקווה בפרט. מומלץ בחום להציץ על קולקציה במלואה ב-Style.com. הנה כמה תמונות לעצלנים שאולי ידליקו אותם מספיק בשביל לדשדש ברחבי האינטרנט למקור:

למה סטלין לא נראה ככה?

אפילו בשאנל קלטו שלרוסיות יש חולשה לפרחים

שימו לב לכובע ה"קומיסאר"

שמלת שלגיה מושלמת

Red Russian :)

תראו למי יש קרמלין על הראש

   2. אחרי שרואים את הקולקציה של לאגרפלד לשאנל במלואה קצת קשה להפתיע, אבל בכל כדאי להציץ על התור המצולם  של Bill Cunningham לNYT שצילם נעליים עם עקבים הכי מוטרפים שייצא לכם לראות השנה מסתובבות ברחובות התפוח הגדול.

מזל טוב Etsy!

מזל טוב ענק מגיע ל-Etsy - אתר מכירות מכוון של כל מה שהוא "עבודת יד". Etsy הוכרזה ע"י ה-World Economic Forum כאחת מ-15 חלוציות טכנולוגיה מובילות בעולם. החברה שהוקמה ב2005 ע"י 4 שותפים שמה לעצמה כמטרת-על לאפשר למעצבים ואומנים שמייצרים עבודות-יד להתפרנס בכבוד ע"י חיבור ישיר בינם ולבין הקונים הפוטנציאליים.

דרך אגב, יש המון אומנים ומעצבים ישראלים שמוכרים דרך Etsy (גם חברתי מורן יוסף הצטרפה לאחרונה). כמי שמושטטת באופן קבוע באתר, אני יכולה להעיד שיש לו מגוון עצום של בגדים, תכשיטים, דברים לבית ובקיצור - כמעט כל דבר שהוא עבודת יד ויכול לעמוד במשלוח ברחבי הגלובוס + אג'נדה חזקה שיש לה כוח אמיתי לעזור למעצבים ואומנים להתפרנסו בכבוד.

אני רוצה - בגדים מגניבים לילד בן 3!

מבחר דל ביותר של בגדי בנים ומחירים מופקעים תמורת בגדים בינוניים הובילו אותי לשיטוט קצר ברשת. מהר מאד הסתבר לי שלא רק שהאמאות הסקנדינביות נהנות מחופשת לידה בלתי נגמרת, ממעצבי פנים המובילים בעולם ומאופנה אוונגרדית לגדולים, הן גם נהנות ממבחר מדהים של בגדי ילדים סופר טרנדים, סופר יפים וסופר שימושיים לילדים. אבל לדבר כשאפשר להסתכל (ולהוזיל ריר). נכון, הם לא זולים, אבל כל-כך שווים! הנה, תשפטו בעצמכם:

כל זה מהאתר השווה שמוכר בגדי ילדים של מספר מעצבים דניים שנקרא:  http://www.tootsieandfudge.com

מטפחת?

אהבה למטפחות זה משהו גנטי. עובדה. אני ירשתי אותה לבטח מאימי, כי כמעט ואין תמונה בה צווארה לא היה הדור באחת. עד לפני כמה שנים, אהבתי למטפחות התבטאה בעיקר במגירת המטפחות שיש לי בבית ובקניה כפייתית של כאלה שנראו יפות בעיני. ניסיתי לשלב, ניסיתי לקשור, אבל לא הרגשתי בשלה למטפחת. ואז נסענו להודו ב-2004. במהלך הטיול גיליתי 2 דברים חשובים: 

1. יש אינספור חיות מחמד שיכולות לחיות במעיים של בן-אדם אחד.

2. יש אינספור דרכים להשתמש במטפחת או צעיף.

למעשה בהודו, צעיף רשת דק (עוד נגזרת של מטפחת) הפכו לאביזר בלעדיו לא יצאתי מהחדר. הוא עטף את ראשי בנסיעות בכבישים מלאי האבק. הוא כיסה את כתפי במקומות קדושים. הוא שימש כחגורה על בגדים שהלכו והפכו יותר ויותר רופפים ככל שנמשך הטיול. אחרי שחזרנו מהודו, המיצוי הטוטאלי של שימוש במטפחת דחק את מגירת המטפחות עמוק מתחת למיטה (שטח הפקר לאיחסון בגדים לא בשימוש). אך החורף הן חזרו: קומפקטיות, מוסיפות צבע ועיניין כמעט לכל אואוטפיט, וגם מצילות אסונות שיער כשצריך - המטפחות של 2008 הן ממש לא רק לסבתות או פריקיות שחורשות את הודו. הנה אחת שרכשתי ב"דה ז'אוו":

גרסת 2008 - ישראל

והנה אחת שרכשתי בגואה והצליחה לשרוד כמעט שנה בהודו:

גרסת 2004 - הודו

אני רוצה - נעליים - Rebeca Sanver

נמצאה הנעל המושלמת של חורף 2008-2009:

תרומות לקנייתה יתקבלו בברכה. הנעל עונה לשם Jeremi ונולדה בבית האופנה של המותג הספרדי Rebeca Sanver. נראתה לאחרונה בארץ ברשת נעלי בינגו, שגובה בעבור דמי האימוץ שלה סכום מופרך של 1305 ש"ח. כל המוצא במחיר יותר זול, יבוא על שכרו.

שאלה ל"נעלי-בינגו": אפשר לקנות אחת ב-700 ולהציב ליד המיטה כפסל?