"מה??? מה אתם בבית-מלון בת"א???? למה לא באיזה צימר בצפון?" החברה התל-אביבית שלי נשמעה בסוג של שוק בצד השני של הטלפון. "אבל מותק, אנחנו גרים בסוג של צימר, רק בלי ז'קוזי.", ניסיתי להסביר בזמן שתחושת פרובינציאליות מציפה אותי. מי היה מאמין שגררתי אותה לראשונה ל"לילנבלום 22" כשהגיעה אלי לת"א מחיפה באיזה שישי חורפי לפני כמה שנים טובות??
וכך, בזמן שרוב האנשים נוסעים לצימר בצפון/דרום/שרון, אנחנו הגענו לסופ"ש מקוצר בת"א. מה היה בתוכנית? זמן איכות זוגי, מסעדות, סיבובים בלב ת"א שם גרנו בתקופה שהיינו "נשואים + כלב + חתולה" לפני שהפכנו ל"נשואים + ילד + כלבים + חתולה + מחסור כרוני בשעות שינה". כמובן, שאם על הדרך יש קניות איכותיות - בשמחה, אבל זאת לא היתה הכוונה.
בעלי המדהים עשה את הכל כמו שהוא הגדיר כ"חצי הפתעה" - מצא לנו מלון קטן ומקסים, אירגן עם ההורים שלו את האיסוף של הילל מהגן בחמישי. כך שלי נותר רק לארוז תיק לילד, תיק לנו ולהתייצב ליד האוטו לת"א.
יום שישי הניב מזג אוויר קסום ונוח להליכה, אבל נעליי ורחוב שנקין לא ממש היו כאלה. וכך אחרי שחצינו את שנקין מאלנבי עד רוטשילד הודעתי למאמי שאני חייבת לעלות על "אולסטאר" שלי (או לרדת - תלוי איך מסתכלים על זה). חזרנו למלון, שהיה צמוד לכיכר דיזנגוף. מצבי השתפר פלאים לאחר החלפת נעליים וגילוי העובדה שיש שוק הפשפשים בכיכר דיזנגוף ואני שכחתי מזה לגמרי. בשיטוט קצר בין הדוכנים, צדה עינו של מאמי שעון-תליון מוזהב מכני בצורת טיפה:
שנרכש לאחר מיקוח קצר ובדיקת תקינות ב80 ש"ח.
בערב קפצנו למסעדה, אותה "דגתי" מ-Time-Out שקיבלנו במלון. למרות המעשה הפרובינציאלי של ללכת למסעדה שההמלצה עליה הגיעה מעיתון, זה הצליח לנו מעולה. אז החלטתי שעם הצלחה לא מתווכחים ודיפדפתי למדור האופנה, בו הסתבר שת"א ממשיכה למכור בגדי ווינטאג' גם בשבת:
וכך ביום שבת בבוקר עשיתי את המעשה שלא יעשה וגררתי את מאמי למכירה ביתית של "בנות ווינטאג בחצר". שהסתברה כמוצלחת מאד (שמלות מהממות במחירים מצויינים). המכירה מתקיימת פעם בחודש, הבנות שמנהלות את העיניין מקסימות ומאמי זכה בכוס קפה ועוגייה על חשבון הבית בתמורה לשעה של בהיה בבנות מודדות בגדים שרק אחת מהן היתה אישתו. מה נקנה? שלוש שמלות מקסימות ואפודת צמר אדומה אחת. כבר הרבה שנים אני חובבת אפודות ומשוכנעת שהן קלסיות לחורף הישראלי הלא יציב - בדיוק כמו שהיה ביום שבת. וכך גם בשבת שלפתי מהארון אפודה שסרגתי לפני כמה שנים בהודו:
בגד-גוף - "בוטיק ניבה" - אבן יהודה
אפודה - מעשה ידי - קולקציית הודו 2004J
שעון - תליון - שוק הפשפשים - כיכר דיזנגוף
ג'ינס - "בוטיק ניבה" - אבן יהודה
חגורה - יד שניה, ק. העוגן
רשומות
5 תגובות:
ווא, נשמע כמו סוף שבוע של כיף. רציתי גם לעבור במכירה הזאת, אבל לא הספקתי וכל הסופ"ש שלי נגמר מהר מדי.
השעון מהמם ולפי הנוף של הכיכר אני מניחה שהייתם במלון סנטר, שהוא ממש ממש חמוד.
קבעתי איתן שבפעם הבאה הן יודיעו לי מראש, כך שאפשר יהיה ללכת ביחד אם בא לך.
גם אני הוזמנתי למכירה ותכננתי להגיע אבל בסופו של דבר ביליתי את הסופ"ש בדרום הרחוק (מאוד). אגב, השעון משגע.
*כל הכבוד למאמי שלך.....
*איזה סופ"ש כייפי,תתחדשי על השעון הוא מהמם.
*תודיעו לי גם על המכירה.
כן, זה יכול להיות כיף,
האמת היא שהן כתבו לי מייל והזמינו אותי, אבל לא יכולתי וקצת הצטערתי.
אפשר באמת לנסות לקבוע לפעמים הבאות. :)
הוסף רשומת תגובה